סמינר חוויה ברור למידה ” זהות כולל בתוכו שני שלבים עיקריים:

השלב הראשון הוא שלב העשרת הידע- בשלב זה התלמידים מאמתים עובדות שהיו ידועות להם ומעשירים את ידיעותיהם בתחום הזהות בכלל והזהות היהודית ישראלית בפרט.
השלב השני הוא שלב החידוש בו התלמידים מתעמתים עם עובדות ודעות שונות ובכך נאלצים למקם עצמם מחדש בדעותיהם.

תלמידים העוברים את סמינר הזהות יהודית- ישראלית מתחילים את התהליך בבירור מקדים של המושג זהות, ולמה בכלל רלוונטי להם לעסוק בנושא.
מפתיחה שנכנסת עוד קצת למושג הזהות ומתמקדת יותר בפן האישי והפרטי שלה התלמידים יעברו לבירור מושגי יסוד: איפה עוברים הגבולות בינם לבין החברה, מהי בכלל יהדות: האם מדובר בעם? תרבות? דת? מהי ישראליות? חלק מיהדות? דבר העומד בפני עצמו? תרבות? חברה? נקדיש זמן לעשות קצת סדר בידע הכללי של התלמידים לגבי אירועים מרכזיים בהיסטוריה של העם היהודי מתחילתה עד ימינו, בהיסטוריה של מדינת ישראל מראשיתה ועד ימינו (ראייה אנכית) ולגבי מצבו של העם היהודי היום (ראייה אופקית ).

ברגע שכל מושגי היסוד הללו יהיו ברורים לתלמידים, הם יוכלו להמשיך ולעסוק באופן ממוקד ומושכל יותר בגוונים שונים בזהותם היהודית ישראלית. הם יגעו במקורות ההשראה של היהדות ובמושגים כמו “עם הספר” ו”ארון הספרים היהודי“. הם יתעמקו ויבינו בכלל למה המקורות האלה רלוונטים ומשמעותיים עבורם ויבחנו את השאלה אילו טקסטים נכנסים לתוך אותו ארון.

משם ימשיכו לסוגיה של הגוונים השונים של היהדות היום בארץ ובחו”ל ובאיזו מידה אנחנו מסוגלים להכיל מגוון זה.

אחרי שיח מעמיק על יהדות התלמידים יחזרו ויבררו-מהי בעצם ישראליות? איך הכל התחיל? נחזור לנקודת ההתחלה של הציונות ונבחן את הגישות השונות לציונות, במיוחד ביחסן למסורת ולתרבות היהודית האם הציונות היא המשך או מהפך? . נמשיך לבדוק כיצד גישות אלו התפתחו וקיבלו ביטוי לאורך השנים עד ימינו. מכאן גם התלמידים יתחילו לבדוק איך כל הרקע התיאורטי הזה נוגע לישראל של היום: מהי ציונות בימינו? מהן הסוגיות בהן המדינה עוסקת כיום (בדגש על סוגיות הנוגעות לערכים יהודיים) ומה עושים איתן? באיזו מידה התלמידים מתחברים לנושא של ציונות בימינו – האם אפשר ציונות ללא ציניות? האם ואיך התלמידים יכולים לפעול ולהשפיע על הנעשה בחברה הישראלית?

בסופן של כל השאלות הללו, התלמידים לא ידעו להגדיר את הזהות היהודית ישראלית שלהם.
אנו מקווים שהם ירצו להתחיל לבדוק אותה, וידעו באיזו שאלות להתחיל את מסע הבירור..
וזו בעצם המטרה שלנו בסמינר: לגשש, לסקרן, לעמת ולאמת את כל הדעות שקיימות כבר אצל התלמידים כיום, ולנסות ולאפשר להם שינויי מחשבה ובכלל, אפשרות העמקה עכשיו ובהמשך.

הסמינר מהווה חלק אינטגרלי מתכנית הלימודים “מתעודת זהות לתודעת זהות”, אך הוא עומד כחוויה לימודית ייחודית בפני עצמה וניתן להזמינו לתלמידי כיתות י’ בבתי ספר שלא בחרו ללמד את התכנית הנ”ל.

אחת ממטרותיה העיקריות של קרן תל”י היא יצירת מפגש חינוכי משמעותי של אנשי השדה החינוכי עם תפיסת העולם החינוכית של הקרן.
לאחרונה, זיהתה קרן תל”י צורך הולך וגובר בבתי הספר, להקנות לאנשי ולנשות החינוך בתוך בתי הספר הממלכתיים כלים פדגוגיים ומנהיגותיים להתמודדות בשדה החינוכי שבתוכו הם פועלים ופועלות, לאור המציאות הישראלית המורכבת.

לפיכך, הבינו ראשי הקרן, כי צריך להעמיק את המגע המשמעותי עם אנשי ונשות החינוך. במילים אחרות, נפלה ההחלטה במטה הקרן, ללוות אותם ואותן במסע משותף ומשמעותי שבו יבחנו לעומק סוגיות נבחרות בהבניית זהותם וזהותן כאנשי ונשות חינוך יהודים ישראלים. המסע יכלול מפגש עמוק וייחודי עם טקסטים מארון הספרים היהודי, היכרות, הבנה וניתוח של גישות חינוכיות שונות לחינוך יהודי במרחב הישראלי הפלורליסטי והליברלי וכן מפגשים עם דמויות בולטות העוסקות בתחום המחשבה והעשייה היהודית. כאשר, סיומו של המסע יהיה בסימן לידתו של דור מנהיגים ומנהיגות חינוכיים וחינוכיות המוכוון לתהליך הבניית הזהות יהודית- ישראלית של תלמידיו ושואב את מקורותיו ואת השראתו מעולמה המגוון של היהדות הפלורליסטית.
דור המנהיגים והמנהיגות החדש יפגוש בתלמידיו וידע ללוותם במסעם הזהותי בנבכי הזהות היהודית-ישראלית באופן משמעותי ועמוק.

צורך נוסף עלה מהכניסה של קרן תל”י לבתי ספר על יסודיים, שביסודם מעניקים אוטונומיות רבות יותר למוריהן, לכן התאמנו את תכנית הלל”י- הזמנה ללימוד יהודי ישראלי, שבמקורה נכתבה למנהלי בתי ספר ולרכזי תל”י, למורים ולמורות ולמחנכים ולמחנכות בחינוך העל יסודי, כמכשירה את אנשי החינוך המשתתפים להפוך למובילי ולמובילות כיתות ולמנהיגים ולמנהיגות בתוך קהילת בית ספרן.

אנו מזמנים אתכם לקחת חלק מתוכנית מרתקת ומשמעותית זו המיועדת לצוות מורים מחוייב מתוך צוות בית הספר.
לפרטים נוספים על תכנית הלל”י

להלן מתווה ההשתלמות:

• 3 מפגשים פנים אל פנים. – (סה”כ 14 שעות ), מקום המפגש יקבע בהתאם לנוחיות רוב הנרשמים.
• 2 מפגשים סינכרוניים – סה”כ 4 שעות
• 1 מפגש א-סינכרוני – 2 שעות
• 5 מפגשי הנחייה שיתקיימו לכל מורה בבית הספר שלו – סה”כ 10 שעות.

מפרט ההשתלמות:
26 באוגוסט – 6 שע’  מפגש ראשון פנים אל פנים
11:00-12:30  ארון הספרים היהודי-ישראלי, אסנת אלדר
12:30-14:00  סיור במרכז מורשת רבין: כיצד הבניית זיכרון משפיעה על עיצוב זהות?
14:45-16:15  מהי זהות? – מבוא, דינה טלר

15 בספטמבר, 17:00-18:30.  מפגש סנכרוני – 2  שע’
ד”ר איתן שיקלי – הסכסוך היהודי-ישראלי

3 בנובמבר, מפגש סנכרוני – 2 שע’
פדגוגיה של זהות, עבודה מקוונת.

בין החודשים נובמבר – אפריל תתקיימנה 10 שעות הנחייה לכל המשתלמים בבתי הספר שלהם, בנפרד.

להלן נושאי המפגשים בבתי הספר:

• מועדים לתוך מועדי ישראל- מה בין תרבות לבין זהות
• זהות יהודית רבודה ומעגלי שייכות גאוגרפיים והיסטוריים, עבודה רפלקטיבית
• בין ריבונות לרבנות- מפגש בין יהדות לישראליות, הילכו שניים יחדיו?
• בתוך עמי אני יושב- מה בין זיכרון יהודי לזיכרון לאומי
• עמיות יהודית – האם “הם” חלק מהזהות שלנו?

2 בפברואר, מפגש שני פנים אל-פנים – 4 שע’

16:00-17:30  זהות פוליטית – מרצה אורח
17:45-19:15  בין זהות ביולוגית לזהות מגדרית בפריזמה יהודית, מרצה אורח

21 באפריל, מפגש א-סנכרוני – 2 שע’
אסנת אלדר, מסורת וחידוש

17 במאי מפגש סיום – פנים אל פנים (מפגש שלישי) – 4 שע’
16:00-17:30  למידת עמיתים בעקבות הניסיון שהצטבר
17:45-19:15  הרצאת אורח